קורות חיים
סמ"ר שלמה אהרון ז"ל, בן צבי ושיינה שיבל"א, נולד ברומניה. עלה ארצה בשנת 47'.
נשוי לתהילה ואב לארבעה: שרה, אברהם, אתי ואסף.
את שירותו בחובה החל ב-1952 בחטיבה 300. בוגר קורס מ"כים. השתחרר מהצבא והתגייס כרב"ש (רכז ביטחון שוטף) ביישוב ציפורי. עקב קשיים במשק עבר מציפורי לקצרין שברמת הגולן. ב-1.9.81 שינה מעמדו משמ"ז (שוטר מוסף זמני) ללוחם והצטרף ללוחמי פלוגה כ'.
ב-11.11.82 נפל עם חבריו לנשק בפיגוע אסון צור א'.
שלמה ז"ל היה משכמו ומעלה. אהב את משפחתו וילדיו, שהיו תמיד בסדר עדיפות ראשון. דאג לחינוך ולימוד ילדיו, היה גאה בהישגיהם וטרח לספר בהצלחתם לכל מי שפגש בו. סיפורים שאהבו ילדיו, סיפר להם בעונג ובשלוות נפש. הנחלת אהבת ארץ ישראל היתה בראש מעייניו.
בתו הבכורה שרה: "אבא - כשמו כן הוא - שלמה איש שלום; היו לאבא הרבה חברים. הילדים אהבו להיות במחיצתו ולשמוע את חוכמת דבריו. היו לאבא חברים מכל המגזרים - יהודים, ערבים, נוצרים, דרוזים, בדואים, אשר כיבדו אותו. בני ההתיישבות בגליל מדברים בשבחו. עד היום נמשכים הקשרים עם המשפחה, בפרט הבדואים אשר אהבו אותו וזוכרים לו חסד נעורים בעת היותו שומר השדות".
שלמה אהב ולמד את סיפורי התנ"ך, את הזיקה לארצנו והקשר ההסטורי אליה. לימים קנה את התלמוד הבבלי ולמד לבדו פרק אחר פרק והנחיל את התוכן לילדיו. אהבה נוספת של שלמה היתה רכיבה על סוסים והוא לימד זאת את בניו. לעיתים התבלבלנו כאשר ראינו את אבא כשכפיה על ראשו ודובר ערבית מתובלת בפתגמים, יש שאמרו שהוא דובר ערבית מצרית.
חוות דעת מפקדו האישי רפ"ק הדרי מגמ"ש עמקים: "כרב"ש עסק המנוח בביטחון היישוב. יחסיו לאנשים היו ללא גבולות, טובים וחברותיים, בעל חריצות ומסירות לעבודתו ופעל ללא לאות בתחומו.
שלמה היה אמור להשתתף בחידון התנ"ך, שהתקיים 10 ימים לאחר נפילתו.
קיבל את אות השירות המבצעי ואות "שלום הגליל".
דבריו של מפקדו הישיר סנ"צ שרגא לוי, לימים נצ"מ: "שלמה השתתף במלחמת שלום הגליל. שימש כרס"פ (רב סמל פלוגתי). היה מצטיין, אדם חכם, בעל שיעור קומה, חכם, מנוסה ודיפלומט ממולח. אהב מאוד לעזור לשוטרים ומפקדים, תמיד בתנועה, תמיד בפעולה. אבא וחבר היה לשוטרים, אהוד מאוד על המפקדים".
נטמן במושב ציפורי.
על קברו חקוקות מלות אחד משיריו:
בארץ זבולון מעל בית נטופה
סנהדרין משנה ותלמוד יפה
אשרי שזכו לראותה בזה הדור
ההר המצודה וריח המור.
"יהי זכרו ברוך לנצח נצחים".