רס"ר עומרי רוט ז"ל

קורות חיים

בנם של שירלי ושלומי. נולד ביום י"ד באלול תשנ"ח (5.9.1998) בקצרין. אח לגל ומעיין.

עומרי גדל והתחנך בקצרין שברמת הגולן. למד בבית הספר היסודי "גמלא" ובתיכון "דרכא נופי גולן", ושם בחר להרחיב במגמת ספורט.

מגיל צעיר אהב לטייל ברגל ברמת הגולן. לעיתים קרובות יצא עם סבו לטיולים מצויד במגדיר צמחים, ויחד התבוננו בפרחים וזיהו אותם.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד "סופה" בעוצבת "ברק" (חטיבה 188) של חיל השריון. במהלך השירות נבחר לצאת לקורס מפקדי טנק (מט"קים), ובסיומו פיקד על צוות טנק עד תום השירות.

כמפקד בסדיר ואחרי כן בשירות המילואים בלט בסקרנות, בחוכמה, בסמכותיות ובמשימתיות, לקח אחריות ונקט יוזמה גם כשלא נדרש לכך. כל משימה ביצע על הצד הטוב ביותר והפגין יכולות מקצועיות גבוהות. החיילים בפלוגה אהבו אותו, רבים ביקשו להיות בצוות שלו, וחברי הצוות ראו בו אח בוגר. "ידע לעבוד עם הראש ועם הלב בסנכרון מושלם", כדברי אימו. מפקדיו העידו עליו שהיה מפקד נערץ, שפיקד על חייליו באופן מרשים ומעורר השראה.

שביעות רצונו מהשירות הצבאי הייתה גבוהה, והוא התעניין לעומק בתחום הלחימה והצבא. כך למשל קרא ספרים על גיבורי ישראל שתרמו למדינה, דוגמת סגן-אלוף עמנואל-יהודה מורנו, ובעיניים נוצצות ציטט מתוכם קטעים.

עם שחרורו מצה"ל החל לעבוד בתפקיד בודק בחטיבת תקשוב וסייבר בחברה הביטחונית "אלביט מערכות" בנתניה. לאחר כשנה מונה לתפקיד ראש צוות בדיקות בחטיבה. אף שגויס לחברה בלי רקע טכני קודם, צמצם את הפערים הודות למוטיבציה הגבוהה שלו, לנחישותו ולכישרון שבורך בו. בעבודתו הפגין מקצועיות ופתר בעיות שהוצגו בפניו, ועל כן זכה להערכה. ברמה הבין-אישית התאפיין בנועם הליכות ובאותנטיות, ידע להעמיק בשיחות עם כל אחד ותיבל את האווירה בצחוק ובהומור.

בשנת 2020 הכיר את נטע אזרי, והשניים היו לבני זוג. עומרי היה לבן בית במשפחתה, הם אהבו לטייל יחד בארץ ובחו"ל, רקמו תוכניות משותפות לעתיד והתכוונו לשכור דירה יחד.

קשר קרוב היה לו עם הוריו ועם אחיותיו וכן עם הסבים, הסבות ויתר המשפחה המורחבת. כמושא הערצה והשראה של בני דודיו, אלה ניסו לחקות את תכונות האופי החיוביות שלו ואת ההשקעה בלימודים.

בשעות הפנאי אהב לרכוב בשטח על אופניים, לנסוע ברכב שטח ולגלוש בסקי מים. הוא התפתח גם בתחום הבישול.

בשנות העשרים לחייו החל לשמור שבת ולפקוד את בית הכנסת בשבתות, לאחר שהעמיק בטקסטים בנושא הדת.

עומרי, צעיר אופטימי עם חוש הומור מפותח, שמחת חיים וחיוך כובש, ידע לראות את הצד החיובי בכל נושא. ערך כבוד האדם היה נר לרגליו, וזה התבטא ביחס אנושי, בהבעת עניין בזולת ובאכפתיות כלפי מי שנקרה בדרכו. בכל אחד ראה את הטוב ואת החיובי, ובקלות מצא שפה משותפת עימו.

בכל דבר שעשה חיפש משמעות, תמיד רצה ללמוד ולהתפתח, וכשנדרש למשימה, הן בצבא והן בעבודה, ביצע אותה במקצועיות וברצינות. "אין הדבר תלוי אלא בי" היה משפט שאפיין אותו – הוא האמין שאפשר להתמודד עם כל אתגר ולכבוש כל יעד אם רוצים בכך, ושאדם צריך לקחת אחריות על חייו ולקדם את עצמו בכוחותיו שלו.

לתפיסתו, כל אזרחי ישראל ראויים לחיות במדינתם בביטחון ובשלום, וגורלה של מדינת ישראל תלוי בתרומה של כל אזרח ונתון לאחריותו של כל אחד. לפיכך בכל פעם שנקרא לשירות מילואים התייצב בלי היסוס, משום שידע שצה"ל צריך להיות ערוך ומוכן לכל תרחיש.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

ביום זה נקרא עומרי להתגייס למילואים. עם הגיעו לבסיס החל להכשיר את הטנק לצד שלושת אנשי הצוות שלו. אחרי שבועיים של הכנות ואימונים לאורך שעות ארוכות מדי יום, כשהחל התמרון הקרקעי ברצועת עזה בנובמבר 2023 ויחידתו נקראה לדגל, הוא ראה בכך שליחות גדולה.

מנהל העבודה שלו ב"אלביט" ביקש לשחררו משירות המילואים שלוש פעמים בתקופה זו בטענה שעבודתו חיונית למאמץ המלחמתי, שכן החברה עוסקת בפיתוח אמצעי הגנה וזיהוי לצה"ל: "התרומה שלך ללחימה במקום העבודה לא פחותה. ההפך – היא גדולה יותר", אמר לו, אך בכל פעם ויתר עומרי על השחרור וביקש שתינתן קדימות לשחרור מהמילואים של עובדים שהם אבות לילדים צעירים.

במשך ימים של לחימה מאומצת ותנאים לא קלים מבחינת אוכל ושינה הובילה פלוגתו את הגדוד עד ללב העיר עזה והייתה הראשונה להגיע לרצועת החוף. עומרי הוביל ופיקד בקור רוח, בנחישות, במסירות ובהקפדה על הפרטים, דאג לחיילים בצוותו ולחם בגבורה ובאומץ לב. בשיחות הטלפון עם משפחתו השתדל להישמע אופטימי ומחויך כדי לא להדאיג את הוריו ואת אחיותיו. הוא שב ואמר: "הכול בסדר, אני מוגן יותר מהרמטכ"ל" וכן התפעם באוזניהם ממעשי הגבורה של לוחמים ולוחמות.

שלוש היתקלויות עם מחבלים בשכונת שג'אעייה בעיר עזה היו קשות במיוחד. בהיתקלות הראשונה נקלע למצב מסוכן מאוד ולכן קיבל פקודה לנטוש את הטנק תחת אש ולתפוס מחסה. אף שנפגע ברגלו, לא נשבר וביקש לחזור ללחימה עם חבריו. כך גם בהיתקלות השנייה, שגם אחריה לא ויתר והמשיך להילחם ברוגע ובמקצועיות.

ביום שלישי, 5.12.2023, שוחח עם אימו בפעם האחרונה, מסר למשפחה חיבוקים ואמר שהוא בסדר ומתגעגע.

כעבור יומיים, בהיתקלות השלישית בשכונת שג'אעייה, נקלעה שיירת הטנקים למארב של עשרות מחבלים. עומרי לחם בטנק השני בשיירה, וטיל נגד טנקים פגע בו בעוצמה. לצידו נפל חברו לצוות רב-סמל ראשון נפתלי יונה גורדון.

רב-סמל עומרי רוט נפל בקרב ביום כ"ד בכסלו תשפ"ד (7.12.2023). בן עשרים וחמש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראש פינה. הותיר הורים ושתי אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון.

כתבו הוריו ואחיותיו: "עומריקי, אנחנו מתגעגעים אליך מאוד בכל יום ובכל שעה, ילד מיוחד שלנו ... גילינו איך בחוכמתך המיוחדת הצלחת לגעת בכל כך הרבה אנשים. נזכור את שיחות הטלפון המרגשות, את הצחוקים המשותפים שלנו ואת השמחה שהייתה לנו מהמפגשים המשפחתיים. טוב הלב והערכים בהם האמנת מלווים אותנו ומוליכים אותנו בדרכינו. תודה על עשרים וחמש שנים שהיית נוכח בחיינו. עוד נחזור להיפגש, ובינתיים... נמשיך להיפגש בחלומות".

ספד בן דודו עידו: "אתה היית היד התומכת שלי, היית הבן אדם הכי טוב לב שיש בעולם, אבל עכשיו אתה הבן אדם הכי טוב שיש – בגן עדן ... אתה גיבור אמיתי, הקרבת את עצמך בשביל כל עם ישראל ... אתה מלאך אמיתי. גם כשאתה איתנו וגם כשאתה לא איתנו – אני אוהב אותך לנצח".

כתב יוני, עמיתו לעבודה: "עומרי לא היה רק המקביל שלי אלא החבר הכי טוב שלי בעבודה. שיתפנו אחד את השני בכול. בזמן המלחמה הוא השאיר לי הקלטה ובה סיפר שיש לו בצוות בחור צרפתי, כמוני, ושהוא התחבר אליו כי הוא מזכיר לו אותי. בכל פעם שאני ממש מתגעגע, אני מקשיב להקלטה הזו".

באביב 2024 הוקדש לזכרו של עומרי המרוץ השנתי של בית ספר "דרכא נופי גולן" שבו למד. בטקס דיברו בין היתר סגן מפקד הפלוגה שלו וראש מגמת הספורט שבה למד. ביום הזיכרון תשפ"ד התקיימה בקצרין "ריצת האנדרטאות" שבמסגרתה רצו האצנים בין בתיהם של שלושה לוחמים שנפלו במלחמה, בהם עומרי.

מוקירי זכרו הוציאו מדבקות ועליהן הכיתוב "אין הדבר תלוי אלא בי" שאפיין את תפיסת עולמו.

באתר "יוטיוב" הועלה סרטון לזכרו, "עומרי רוט ז"ל", עם תמונות מחייו. דפי זיכרון הוקדשו לו באתר חברת "אלביט מערכות", באתר בית ספר "דרכא נופי גולן" ובאתר יזכור של מועדון אוהדי קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה" שאותה אהד.