סמל אביחי שער ז"ל

קורות חיים

בן תמנה ונחמיה. נולד ביום ח' בתשרי תש"ן (6.10.1989) בנתניה. אח תאום להדר ושניהם בכורים להוריהם. שנתיים וחצי אחריהם נולדה אחותם חן.

אביחי גדל בנתניה עד גן חובה, אז עברה המשפחה לקצרין שברמת הגולן. הוא למד בבית הספר היסודי "דרכי נועם" בעיר, המשיך לחטיבת הביניים "הישיבה התיכונית חיספין" ולאחר מכן למד ב"ישיבה התיכונית אורט טבריה", שאליה נסע מביתו בגולן מדי יום. בלט כתלמיד מצטיין מילדותו, שקיבל ציונים גבוהים במבחנים.

ילד נוח ונעים, אוהב אנשים ואהוב על ידי הכול, קשור למשפחתו. היה לו קשר מצוין עם שתי אחיותיו – היה המגשר ביניהן בכל עת, סיפרו הוריו, אף פעם לא נטה לצדד רק באחת מהן.

אביחי בלט מגיל צעיר כדמות מובילה בין חבריו, נער חכם וסקרן, ישיר ודעתן. אהוב, ביישן וצנוע, שאנשים היו מתחברים אליו בקלות. צעיר חייכני וטוב לב, תמיד עזר לכל מי שהיה צריך בלי שציפה לתמורה. הוא האמין בכולם, וידע למצוא את הטוב בכל אחד ואחד. הירבה לבלות עם חבריו הקרובים.

מגיל צעיר התעניין במחשבים ובמשחקי מחשב ואף עזר להדריך ילדים בתחום. בלט גם בעניין שגילה בסיפורי המורשת של העם היהודי, ועם הזמן הפגין בקיאות רבה בתחום. "תחביבים היו לך לרוב", כתבו הוריו, "סרטים, מוזיקה, ים וכדורגל, תשבצים והרבה תשחצים ... וחידון התנ"ך בגולן, שם אלוף היית".

כשלמד בתיכון בטבריה עסק אביחי בחשמל והתחום סקרן אותו. בסיום לימודיו התיכוניים ואחרי התייעצות עם אביו החליט ללמוד את המקצוע לפני הגיוס. אחרי שלא מצא ליד הבית מקום ללמוד את תחום החשמל נסע, בברכת הוריו, ללמוד ב"כפר הירוק" ברמת השרון, בתנאי פנימייה במכללה המקושרת לחיל חימוש.

הוא למד שנתיים, י"ג-י"ד, במגמת חשמל, בקרה ואנרגיה, וסיים את לימודיו עם קבלת תעודת הנדסאי חשמל ובקרה. היה מרוצה מלימודיו, שכללו יומיים בשבוע של התמחות בחברת החשמל. בשנות הלימודים גם עבד באזור המכללה כדי להרוויח כסף, ובסופי שבוע הגיע לחופש בביתו בגולן.

טרם גיוסו לצה"ל ונוכח השכלתו לקח אביחי חלק במסלול קד"ץ (קדם צבאי) במסגרתו הוכשר כחשמלאי טנק מרכבה סימן 4 בבה"ד (בסיס הדרכה) 20.

ביום 22.9.2009 הוא התגייס לצה"ל, לחיל חימוש (כיום – חיל הטכנולוגיה והאחזקה). עם גיוסו ביקש לשרת ביחידה קדמית ברמת הגולן ושובץ בסדנת "צנובר" במחלקת חשמל וצריח כחשמלאי טנק מרכבה, כן נתן מענה אחזקתי לטנק המרכבה במסגרת פעילות מבצעית בכל גזרת רמת הגולן.

אביחי התאקלם היטב ביחידה, אהב את חבריו ואת ההווי ביחידה. מדי פעם הזמין את החברים לביתו הקרוב לבסיס, לצפות במשחקי כדורגל. הוא הצטיין בשירותו, ואף תכנן להתקדם ולצאת לקורס קצינים.

אלוף-משנה שי, מפקד יחידת חימוש צפון, כתב: "אביחי שירת עשרים ושניים חודשים בתפקיד חשמלאי טנק מרכבה. מקצועי מאד בתחומו, בעל ידע נרחב בתחום החשמל והאלקטרוניקה והיווה מוקד ידע בתחומו במחלקה ואף הומלץ להמשך שירות בקבע ... אביחי היה חייל משכמו ומעלה, עמוד התווך של היחידה, הראשון להתנדב לכל משימה ובעל רמה אישית גבוהה ... חבריו ומפקדיו הגדירוהו כזן מיוחד שלא מוצאים בכל יום, שהיווה דוגמה אישית לחבריו ליחידה בחיוך ובשמחת חיים".

במהלך שירותו, נבחר למצטיין יחידתי ומצטיין מפקד היחש"ם (יחידת חימוש מרחבית) לשנת 2010. בכנס המצטיינים הקריאו מוקיריו ברכה מחורזת: "אביחי הינו חשמלאי לתפארת, כל משימה בשבילו היא 'גולת הכותרת' / חייל איכותי ומקצוען, תקלות המרכבה אצלו זה לא עניין / את עבודתו הוא מאוד אוהב, וביחידה משקיע את כל הלב / אביחי ניחן בתכונות מיוחדות, אשר על כל היחידה הן משפיעות / יישר כוח על עשייה נפלאה, הינך דוגמה ומופת לכל היחידה".

בנוסף להתמקצעות בתחום הטנקים הוא ביצע השתלמויות בטיחות, שימש כראש צוות פרויקטי בינוי ביחידה והיה ערב לאיכות כל משימה שקיבל.

כתב רב-סרן לירן, מפקדו: "אביחי. מיומי הראשון בתפקיד שמעתי עליך רבות. חייל חרוץ, שאפתן, מבריק, רציני, אחראי וחבר של אמת. תרומתך רבה ורבה היא עשייתך למען היחידה ולמען היחידות המגנות על גבול לבנון במתן מענה אחזקתי. התנדבת תמיד להיות ראשון לעשות, להיענות ולתרום ... אתה מושלם".

חבריו לשירות סיפרו על אהבתו הגדולה של אביחי למורשת היהודית ולהיסטוריה של העם היהודי. כשהשתתף בדיונים ובישיבות בבסיס לא פעם תרם מהידע שלו והעשיר את השיח. הכול תיארו אותו כדמות מובילה, דעתן ובעל יכולות והשפעה על כל הסובבים אותו, עמיתיו מפקדיו ופקודיו.

סמל אביחי שער נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"א באב תשע"א (11.8.2011). בן עשרים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקצרין. הותיר הורים ושתי אחיות.

על מצבתו כתבו בני משפחתו: "אורך הטוב יעורר חסדי שמים, אהבת לבך תנביע נחלי מים".

כתבו בני המשפחה: "אביחי בננו ואחינו היקר. עשרים ואחד סתווים עברו עלינו ביחד, חיוכים, צחוקים, ויכוחים ומריבות. ילדות מיוחדת עברה על כולנו, הדר התאומה וחן הקטנה, אבא ואימא שולטים ביד רמה ... כשהתגייסת איחלנו לך המון הצלחה, וידענו שאביחי מיוחד אתה. בחור קשוב ומייעץ, חבר אמיתי לכל דורש, חייכן דעתן וחכם, לנו למופת תמיד היית ... נלקחת מאיתנו בטרם עת. אוהבים אותך, יהי זכרך ברוך".

ספדו מפקדיו: "מעצם אישיותו ויכולותיו, אביחי היה חונך את החיילים הנקלטים במחלקתו. אביחי היה נר מאיר ביחידה, חרוץ, מסור, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה ... אביחי חונכת לתפארת ותמיד תיזכר בליבנו כחייל, חייל מושלם ... בן מוביל, בן שחלום לגדל ולחנך".

חברתו ענבר ספדה: "מאמי שלי, הנה אני עומדת פה מול המשפחה שלך, החברים שלך, המפקדים שלך ומכרים שלך ואני צריכה לקרוא בפניהם מכתב שמיועד לך ... אתה כבר לא כאן ואני תוהה איך זה יכול להיות? הרי התרגלתי אליך. אולי הכרתי אותך רק חצי שנה אבל בתקופה הזו למדתי כל כך הרבה לגביך, אתה בחור מצחיק, חייכן, שמה שמספק אותו בשבת זה קילו גרעינים ושישיית קולה ... כל החברים שלך והמפקדים שלך יעידו שהיית חבר וחייל מיוחד במינו.

אני מנסה להבין איך זה קרה שאני עומדת פה ומקריאה, איך זה שאני זוכרת כל מה שהיה בינינו כאילו רק אתמול היית פה איתי, כל הזיכרונות חרוטים אצלי בזיכרון וכל המכתבים שמורים אצלי לעולמים. אני רוצה להודות לך על תקופה נפלאה, וזה כל כך חבל שזה נגמר כה מהר. אני מתגעגעת אליך כל כך ותמיד תישאר בליבי ובליבם של עוד הרבה אחרים".

כתבו חברים: "איך מתחילים לכתוב על חבר טוב שכבר לא איתנו? אביחי, נער שאפילו עוד לא מלאו לו עשרים ושתיים שנים, לא הספיק לטעום מהחיים, לא הספיק לטעום את מנת האהבה, את ההשתפכות של שעות מאוחרות, לא הספיק לטייל בחוץ לארץ או לחוות את הטיול הגדול של אחרי צבא, לא הספיק לחגוג עשרים ושניים סתווים ... חייל מסור, ציוני אמיתי, חבר אמת. שירתנו ביחד, שמרנו ביחד, טיילנו ביחד, ישבנו בשק"ם ביחד, התעצבנו ביחד, בכינו ביחד, צחקנו ביחד, חווינו ביחד, ומעתה נמשיך לחוות לבד ... תמיד נחשוב עליך כעל בחור שתמיד רצה שלכולם יהיה טוב, שוחר שלום, משכין אהבה, חייל מצטיין, חבר נפש. תמיד מחייך, תמיד מוכן להושיט יד לעזרה, צדיק אמיתי, סמל ומופת ... אוהבים אותך, לא שוכחים, מתגעגעים יותר משמילים יוכלו לתאר".

גל, חבר, כתב: "אחי, עברנו הרבה דברים ביחד, בבית הספר שיחקנו, בצבא היינו בלי פחד, בלילות את העיר היינו קורעים, איך עכשיו כל החבר'ה מגעגועים קרועים. היית לי כמו אח, עכשיו אתה מלאך ... אני מתגעגע לחיוך שלך, אני מתגעגע לשיחות איתך, לצחוק שלך. אח יקר, שנה עברה בלעדיך וזה עדיין לא נתפס. חבר שלי, אתה חסר לי כל דקה, כל שנייה. אני לא מאמין שאני משתחרר בעוד כחודשיים ואתה לא כאן ... געגועים".

לזכרו של אביחי הקימו אוהביו דף קהילה באתר פייסבוק. בדף ניתן למצוא תמונות שלו עם חבריו ובני משפחתו, דברי זיכרון ופרטים על אזכרות. בין הדברים ברכה שכתבה הדר אחותו התאומה כחודשיים לאחר נפילתו, ביום ההולדת של השניים: "שיהיה לנו יומולדת שמח אח תאום ומזל טוב. אני מאחלת לנו שנדע להבחין בין האור לחושך ושנשתדל לראות את הטוב הטמון בכל דבר ... שנשאף תמיד גבוה ושנזכה להגשים את חלומותינו. שלעולם נהיה מאושרים ושנחייך תמיד, והכי חשוב - שנישאר צעירים לנצח".

באתר יוטיוב ניתן לצפות במצגת שהכינו אוהביו של אביחי, הכוללת תמונות שלו עם בני משפחתו וחבריו מתחנות שונות בחייו.

באתר האינטרנט של בית הספר "הישיבה התיכונית אורט טבריה", בו למד אביחי, הוקם דף לזכרו.

אביחי מונצח בבסיסים שבהם שירת ובאנדרטת חללי חיל חימוש הניצבת בנתניה. באתר האינטרנט של עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה הוקם דף לזכרו.