ראובן-סלק בן יוסף ז"ל

קורות חיים

בן פורטונה ויוסף. נולד ביום י"ד באדר ב' תרצ"ה (19.3.1935) באלכסנדריה שבמצרים. ילד רביעי במשפחה. אח לטהיטה, יעקב, דליה, עליזה ומרים.

כילד גדל על חוף הים באלכסנדריה והים היה חלק גדול מנוף ילדותו.

כשהיה בן שתים עשרה אביו נפטר. ב-1949 המשפחה עלתה לארץ ישראל בסתר, דרך צרפת.

ראובן, אשר כונה רובי ורובליק, התחנך בבית הספר "שומריה" שבמשמר העמק. הוא היה ספורטאי מצטיין בענפי הריצה, השחייה, הרכיבה על סוסים, וגם הצטיין בנגינה על מפוחית, חלילית וגיטרה.

ראובן אהב והיה מחובר לעולם החי, הן לבעלי חיים גדולים כמו פרות וסוסים שעסק באילופם, והן לחיות מחמד, בעיקר כלבים.

בנובמבר 1955 , שבע שנים לאחר שעזב את מולדתו מצרים, התגייס לצה"ל ושירת בשייטת 13 כשמונה שנים.

במבצע קדש בשנת 1956, בהיותו בקורס מפקדי כיתות של יחידתו, צנח צניחה קרבית במיתלה.

במילואים שירת בצנחנים בגדוד 28.

בשנת 1961 נשא לאישה את יעלה ולזוג נולדו ארבעה ילדים: גל, אורן, נטע וטל.

במלחמת ששת הימים ביוני 1967 לחם ב"סמטת המוות" בעיר העתיקה בירושלים. במהלך הלחימה בעת ששכב על הכביש והשיב אש, טיל אויב שעבר צמוד לגופו, התפוצץ על הקיר מאחוריו וגרם לו לכוויות קשות. פציעתו הייתה קשה והוא פונה לבית חולים לקבלת טיפול רפואי.

בקיבוצו משמר העמק פשטה שמועה שנהרג מאחר וארנקו נמצא ברחוב. לשמחת כולם ההודעה התבררה כשגויה והוא התאושש מפציעתו.

במלחמת ההתשה, שירת במשך חודשים ארוכים תחת הפגזות קשות, בתעלת סואץ שבחזית המצרית.

במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 לחם בקרבות בסיני. הגדוד צלח את תעלת סואץ והיה בין הכוחות הראשונים שתפסו ראש גשר בצד האפריקאי של התעלה. הגדוד עסק בטיהור ולחימה באזור העיר סואץ, עד להפסקת האש.

באישיותו ואופיו בלטו נחישות, עקשנות, תחרותיות, ראובן לא ידע מה זה לוותר!!!

הוא היה אדם ערכי וציוני שנתן בשירותו הצבאי ובשירות המילואים משך כל השנים את כל כולו.

בשנת 1980, עברה המשפחה למושב גבעת יואב שברמת הגולן. הם עסקו בחקלאות והקימו רפת במושב, בה עבדו גם ילדיו. הוא גם עסק רבות בהקמת מרכז המזון של המושב.

ראובן היה אב חם ומחובר למשפחתו. על אף ששהה תקופות ממושכות רחוק מהבית עקב שירותו הצבאי, הקפיד להנחיל לילדיו את ערכיו ואהבתו לספורט, בעלי חיים ומוסר עבודה.

כחלק משירותו צלל רבות בנחל הקישון, שזוהם בפסולת כימית ומתכות כבדות. מחלת הסרטן התגלתה בשנת 1989. במשך כחמש שנים נאבק בגבורה במחלתו.

ראובן בן יוסף נפטר ביום כ"ו בניסן תשנ"ד (7.4.1994) בן חמישים ותשע בנופלו.

הוא הובא למנוחות בבית העלמין בני יהודה ברמת הגולן.

הותיר אישה- יעלה, ארבעה ילדים ותשעה עשר נכדים.