קורות חיים
בן אדולף וברטה. נולד ב-31.3.1912 בוינה, בירת אוסטריה.
בנערותו מתו עליו הוריו. הוא נסע לקרוביו בצ'כוסלובקיה, למד שם בגימנסיה, ואחר-כך באוניברסיטה הגרמנית בפראג במחלקה ללימודי החוק. היה חבר "בריסה"- חוג הסטודנטים הציונים בפראג, ועבד במשרד של הקרן הקיימת לישראל. בעלות היטלר לשלטון נאלץ להפסיק את לימודיו ובפרוץ מלחמת- העולם השניה עזב את פראג וביקש לעלות לארץ-ישראל. לאחר כשנה יצא מברטיסלבה בדרך עליה ב' לארץ. נסע באניה "אליוס" ואחר-כך "אטלנטיק", שנאלצה לעגון בחוף קפריסין, ואחר-כך הועבר לאניה "פטריה", שטבעה בחוף חיפה. הגיע למחנה-עולים בעתלית בשנת 1940. אך פרשת נדודיו טרם נסתיימה. הוא גורש עם שאר המעפילים לאי מאוריציוס ואחרי שלוש שנים של עבודה קשה ומחלה באקלים קשה, כאשר ניתנה לו האפשרות להצטרף כמתנדב לצבא הצ'כי למלחמה נגד הנאצים, עשה זאת בהתלהבות. את אימונו עשה באנגליה, ואחר-כך נלחם בצרפת ביחידת-טנקים. עם סיום המלחמה הגיע לצ'כוסלובקיה בתקוה כי ימצא את קרובי משפחתו. משנודע לו כי הוא השריד היחידי ששרד מכל משפחתו הגדולה, פנה עורף לגלות בפעם השניה בדרכו למולדת. הגיע לארץ ביולי 1946. מצא עבודה בבתי-הזיקוק בחיפה, וניצל בדרך נס ביום-הדמים (30.12.1947), בו התפרצו הערבים ורצחו יהודים רבים.
חודש לפני הכרזת המדינה נשא אשה. אחרי נדודים ארוכים וקשים עמד להקים בית בישראל. אולם תקופת האושר לא האריכה ימים. הוא נקרא לחזית הגליל כחבר בפלוגת החע"ץ. ביום 17.7.1948 חזר הביתה לחופשה של 24 שעות, אולם לפני תום החופשה נקרא חזרה למערכה. הוא יצא לסביבות טירה- זכרון-יעקב לטיהור הכביש הראשי מאנשי האויב. בפעולה זו נפל ביום 18.7.1948, בקרב על ג'בע ליד טירה. ב-28.7.1948 הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחיפה.