סמ"ר גבריאל לאונצ'יני ז"ל

קורות חיים

בן יעקב ואולגה. נולד בחיפה ביום כ"ה באדר א' ת"ש(5.3.1940) ולמד בבית-הספר היסודי "בת-גלים" ובבית-הספר התיכון "דביר" שברמת-גן. כבר מגיל צעיר נתגלתה אישיותו האפיינית לדור ה"צברים" הראשון במשפחתו, שלא הושפעה מן האוירה הגלותית. אישיות דינמית, הדורשת מעצמה הישגים של ממש ומזניחה במידה מסויימת את מציאות-החיים עם כל מגבלותיהם. חוסר-הסבלנות והצימאון לפעולה הם שדחפו את גבריאל להתגייס לפני סיום לימודיו."א.ד. גורדון".

הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1957 והתנדב ליחידה מובחרת. בזכות תכונותיו היה בו הכוח לשאת שירות ממושך בערבה ולא להירתע ממשימות מסוכנות. לאחר ששוחרר, עבד במשרד-הביטחון ברשות פיתוח אמצעי-לחימה ומשם עבר לעבוד בתעשייה אזרחית ולבסוף בשירותי התחבורה הציבורית. חבריו וכל מי שהכירו זוכרים את גבי כאישיות מקסימה וצנועה, שהצטיינה בהבנה, בסלחנות ובנדיבות לב. בכל עבודה שעשה היה מוכן תמיד לעמוד באתגרים ולקבל עליו תפקידים נועזים. ברוח זו נהג גם בשירותו במילואים במלחמת ששת הימים ובמלחמה במחבלים בבקעת הירדן. ביום כ"ג באב תשכ"ט (7.8.1969), לאחר שסיים את תפקידו וכבר המתין להסעה שתחזיר אותו למשפחתו ולבניו, התנדב לקחת מקומו של חבר שלא הרגיש עצמו בטוב. וכך בחיוך על שפתיו קיבל את התפקיד האחרון בחייו. הוא עלה על מוקש בדרך לאל-חמה (חמת-גדר). הניח אישה ושני בנים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחיפה.

ב"חבר", עלון קואופרטיב "אגד", פורסמה כתבה לזכרו.