רב"ט מרצ'ל קוז'וקרו ז"ל

קורות חיים

בן פסיה וישראל הכהן. נולד ביום כ"א באדר א' תש"ו (22.2.1946) בסבני אשר ברומניה, לאם ניצולת מחנה ריכוז טרנסניסטריה ולאב ששב ממחנה עבודת כפיה.

את שנות ינקותו עבר בעיר סבני ובהיותו בן 5 שנים, עברה המשפחה לדורוחוי, היות והאם וכל משפחתה הם ילידי העיר. כנהוג בעיר כמו דורוחוי, קיבל מרצ'ל חינוך יהודי מסורתי (למרות היות המשפחה חילונית), במקביל לחינוך הממלכתי, שהתבטא בלימוד קריאת העברית מתוך ספרי הקודש.

אהבה גדולה גילה מרצ'ל למוסיקה, ועוד בגיל צעיר החל ללמד לנגן באקורדיון וגילה תוך כדי לימוד כשרון רב. בכל מקום שבו הופיע מלווה באקורדיון, הפכה האוירה לעליזה ושמחה.

מרצ'ל עלה לארץ עם משפחתו בחודש מאי 1964. הפרידה מחבריו הרבים שהשאיר מאחוריו ברומניה, גרמה לו צער רב, אך אופיו הנוח, הנעים והפתוח איפשר לו לרכוש לעצמו חברים רבים גם בארץ, בעיקר חברים שהכיר ממקום מגוריו - נשר שליד חיפה.

חבריו שמיאנו להתנחם עם אובדנו תיארוהו כידיד נאמן, רודף צדק והגינות ובעיקר כידיד אמת (וידידות אמת נמדדת רק בעת הצורך).

בתקופה שבין העליה לארץ ובין גיוסו לצה"ל למד באולפן לעברית, ובמקביל עבד כדי לעזור להורים להסתדר כלכלית ולהתאקלם טוב יותר בארץ. היה בן נאמן ואוהב ואח למופת.

תכניות רבות לעתיד היו לו שנגדעו ולא מומשו, כמו המשך לימודים לאחר השירות הצבאי ועוד חלומות רבים ויפים.

לצה"ל גויס בפברואר 1966, ובגלל כישוריו הטכניים והפרופיל הבריאותי המקסימלי, גוייס לחיל ההנדסה. היות והחיל קרבי, עבר טירונות קשה וממושכת, שבמהלכה התגלו כישוריו הפיקודיים ומשום כך נשלח לקורס מ"כים חי"ר ולאחר מכן לקורס מש"קי חבלה.

בזמן מלחמת ששת הימים ולפניה, ביצע משימות חבלה שונות מעבר לקווי האויב, שלא פעם היתה בהם סכנת חיים. ממשימתו האחרונה בגזרת הצפון, בשטח האויב, משימה חשובה לבטחון המדינה. הוא שב לגבולות הארץ, אך לרוע המזל הוא עלה על מוקש, יחד עם חבריו למשימה.

מרצ'ל נפל בא' אב תשכ"ז, 7.8.1967. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. הניח הורים ואחות.