טוראי יעקב משה פיזם פידס ז"ל

קורות חיים

בן דויד ושרה. נולד ביום י"ט בטבת תרצ"ה (25.12.1934) בעיר סוציאנה (בוקבינה) אשר ברומניה.

בשנת 1940-ויעקב אז בן שש בערך-הוגלה על ידי הנאצים יחד עם אביו ואמו לטרנסניסטר שבאוקראינה. שם סבלו רעב וצמא, קור ומחלות ומבין שלוש שנות שהותם שם-עד 1943-היה יעקב עד ראיה למחזות אימים של עינויים שהיו מנת חלקם של כל אלה אשר נכלאו במחנה הריכוז.

אחרי שאביו נפטר עקב מחלות קשות ורעב, חזרה האם עם בנה לעיר אשר בה נולד (היא סוציאנה) ושוב באו עליהם צרות ותלאות. האם חסכה לחם מפיה ונאלצה לעבוד בכל מיני עבודות בית כדי לכלכל את בנה-יחידה אשר הצילה מצפורני המוות.

כך גידלה את יעקב והביאה אותו לידי לימוד רוקחות וטכנאות שיניים עד שסיים שני מקצועות אלה. אך דווקא כשהבן ידע רווחה החליט לעלות לארץ, כי ציוני נלהב היה, כפי שאמו מעידה. לבסוף הגיע לארץ והאם באה כשנה לאחר בוא בנה.

זמן מועט לאחר שהגיעה האם נקרא יעקב לשירות מילואים ומאז יצא לשירות זה בכל שנה. עבד קשה בכל מיני עבודות בבית החולים הממשלתי בצפת-כמגיש אוכל לחולים, בנקיון וכו'.

תקופת מה אחרי עלותו לארץ רכש קבינט לריפוי-שיניים (בהלוואה שקיבל מאת הסוכנות היהודית), אך לפני שמלאה שנה מיום פתחו את המרפאה נפל יעקב בגבול הסורי; זה היה אור ליום כ"ה באייר תשכ"ז (4.6.1967).

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בצפת.

אמו דברה אל לב בנה יעקב שלא יתקרב לחזית אך הוא היה עונה לעומתה: " אמא, כל צעד שאני עושה קדימה לעבר הגבול אני מגן עליכם; כל צעד אחורה הוא בעוכרינו".